שלושה ימים ואוקיינוס

עיירות חוף, חופים מצוקיים מול יערות גשם וצוקי סלע המזדקרים מן הים. מסע של שלושה ימים לאורך אחת מדרכי החוף המפורסמות בעולם - דרך האוקיינוס הגדולה בדרום אוסטרליה

  • פורסם 09/11/10

הרבה דרכים חופיות יש בעולם, בהן גם כאלה הצופות מראש צוקים דרמטיים על ים טורקיז. אך ישנן דרכים שהדרמה גלומה לא רק בנופים הנשקפים בהן אלא גם בסיפורים שהתרחשו שלאורכן. כזו היא דרך האוקיינוס הגדולה (Great Ocean Road) בדרום אוסטרליה, המתפתלת בין שמורות טבע, מגדלורים רומנטיים וסלעי ים צהובים ופראיים, ומזמנת לאורכה גם חוויות קולינריות של אוכל ויין.

יום 1: מלבורן - אפולו ביי | התחלה שלווה

יצאנו ממלבורן על כביש פרינסז פריוויי (Princes Freeway, במפות מסוימות הכביש נקרא Princes Highway, אבל מדובר באותה דרך). נסענו דרום-מערבה עד גילונג (Geelong), ושם פנינו דרומה לכביש B100 לטורקיי (Torquay), עיירת נופש זעירה שבה מתחילה דרך האוקיינוס הגדולה, שחובקת את קצהו הדרומי של האוקיינוס ההודי בדרומה של אוסטרליה. המשכנו לעיירה אנגלסי (Anglesea) והבטנו באוקיינוס הטורקיזי. עוד דרך ימית נחמדה שהעולם עושה ממנה עניין, חשבנו. את ההתרגשות העיקרית בשלב הזה סיפקה חוויית הנהיגה בצד שמאל של הכביש.

המשכנו ללורן (Lorne), הנחשבת לאופנתית בעיירות החוף שלאורך הדרך והמתהדרת בחופים נהדרים, ומשם לעיירת הדייגים אפולו ביי (Apollo Bay) הממוקמת בשיפולי רכס אוטוויי (Otway). אפשר לטייל כאן בין ספינות דייגים ולאכול באחד מהדוכנים לובסטר טרי ישר מהרשת (לאחר שבושל).


אלומה של תקווה לספינות המתיישבים מאנגליה ומאירלנד. המגדלור ב-Cape Otway

יום 2: אפולו ביי - פורט קמפבל | טבע ונוסטלגיה

השילוב של חופים מצוקיים מזה ויערות גשם שכמעט נושקים להם מזה יפה ומפתיע, ואפולו ביי היא בסיס מצוין לגיחה אל יער הגשם בפארק הלאומי אוטוויי (Otway National Park), שבו צומחים עצי מילה עתיקי יומין לצד שרכי ענק בגודל של עצים, וביניהם מפלי מים נסתרים ושוצפים. מערכת שבילים נוחה, גשרוני עץ ומרפסות תצפית מאפשרים גישה למפלים ולפינות חמד.

כשיוצאים מיער הגשם וחוזרים לדרך האוקיינוס, מגיעים למגדלור של כף אוטוויי (Cape Otway), המגדלור העתיק ביותר ששרד בשרשרת המגדלורים שנבנו לאורך חופי אוסטרליה במהלך המאה ה-19. יותר מ-160 שנה ניצב בודד וגאה על צוק סלע מעל מצר באס (Bass) הרוגש, ובמשך שנים ארוכות שימש אלומה של תקווה לספינות העמוסות במתיישבים מאנגליה ומאירלנד שהפליגו במים סוערים אל מושבת הכתר שבצדו האחר של הגלובוס. ב-1994 נפסקה פעילותו של המגדלור, והיום הוא מספר את סיפורן של הספינות הרבות שירדו למצולות על אנשיהן ומטענן, ומשמש אתר סחוף רוחות של היסטוריה ונוסטלגיה.

מכאן קצרה הדרך אל הפארק הלאומי פורט קמפבל (Port Campbell National Park), ובו "שנים-עשר השליחים" (Twelve Apostles) – 12 צוקי סלע גיריים צהובים המזדקרים בדרמטיות מתוך הגלים הסוערים, שהפכו לסמלה של דרך האוקיינוס הגדולה. לפני כמה שנים התמוטט אחד "השליחים" תחת לחצם הנצחי של הגלים, ונותרו רק 11. מהחוף אפשר לראות רק שבעה עמודי סלע, שהגבוה שבהם מזדקר לגובה של 45 מטר. זהו מראה בלתי נשכח בכל שעה משעות היום, ובעיקר בזריחה ובשקיעה.


שנים-עשר השליחים באור יום

יום 3: פורט קמפבל - וורנמבול | צמרמורת נוסח הוליווד

במרס 1878 יצאה לדרכה מהעיר גרייבס-אנד (Gravesend) שבאנגליה הספינה לוך ארד (Loch Ard), שנבנתה במספנות גלזגו שבסקוטלנד. שלושה תרנים היו לה, ועל סיפונה מטען יקר ו-54 נוסעים ואנשי צוות. המסע נמשך שלושה חודשים, ובלילה האחרון, שעות ספורות לפני שהטילו עוגן בארצם החדשה, חגגו הנוסעים את ההפלגה המוצלחת. ב-1 ביוני, בבוקר ערפילי וסוער, טעה הקפטן בחישוביו. הם לא הבחינו באיתות המגדלור בכף אוטוויי, וכשראו את החוף כבר היה מאוחר מדי. הספינה הוטלה אל הסלעים שבמצר באס, וכל הנוסעים ואנשי הצוות נספו, למעט שניים: המלח טום פּירס והנערה האירית אווה קרמייקל, שאיבדה את כל משפחתה באסון. טום, שנאחז בסירת הצלה והצליח להגיע לחוף, שמע את זעקותיה של אווה, שלא ידעה לשחות. הוא קפץ שוב לים הסוער, משה אותה מן המים, והגלים זרקו את השניים אל אחת הנקרות בחופו של המפרץ הסוער.

צר לי לאכזב. למעשה ההירואי הזה לא היה המשך רומנטי כמתבקש. אווה חזרה לאירלנד והתחתנה שם, וטום נעשה לקפטן. אולי אם היו עושים על זה היום סרט הוליוודי, היו תופרים לסיפור העלילה סוף אחר. מכל מקום, כשעומדים מעל הים הסוער ומול סלעים בני נצח שזכו לשמות כמו לונדון ברידג' (London Bridge) ורואים איך הגלים מכים בעוצמה אדירה בנקרות Thunder Cave, אפשר לקבל צמרמורת.

דרך האוקיינוס הגדולה מסתיימת רשמית כ-12 קילומטר ממזרח לוורנמבול (Warrnambool), אבל אין סיבה שלא להמשיך גם לעיירה החביבה הזאת. ישבנו במסעדת Fishtales Café ואכלנו מרק מצוין ופירות ים. השירות היה אטי להחריד (יש אפילו שלט התנצלות קבוע בכניסה), אבל אנחנו זרמנו עם דרך החיים האוסטרלית, שלא ממהרת לשום מקום.

מידע מעשי

איפה: מדינת ויקטוריה (Victoria), דרום-מזרח אוסטרליה.
הגעה: הדרך הפשוטה ביותר היא לטוס למלבורן ולשכור שם מכונית.
מתי: כל השנה, אבל מומלץ להימנע מלהגיע בתקופת החופש הגדול (אמצע דצמבר עד סוף ינואר).
לינה: לאורך הדרך יש בד-אנד-ברקפסט למכביר וכמה אתרי קמפינג.
ציוד מומלץ: מומלץ ביותר להצטייד בכובע, במים ובקרם הגנה.

מסעדת Fishtales Café
איפה: 63-65 Liebig Street, וורנמבול
טלפון: 61-3-5561-2957

+ הוסף תגובה
תגובות ( תגובות ב- דיונים)

עכשיו בעמוד הבית של